חלאוה נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

מונחת לפני בקשת התובע לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט בתחום העיניים, פרופ' דב ויינברגר (להלן: המומחה"), ומינוי מומחה אחר תחתיו.

לטענת התובע מחוות דעתו של המומחה, אשר ניתנה ביום 13.6.11, עולה, כי מלבד בדיקת ראיה כללית של חדות ראיה, לחץ תוך עיני ובדיקת רשתית, אשר כולן אינן קשורות לנושא הבעיה במיקוד הראיה – חולשת הקונברגנציה, חוות דעתו התבססה רובה ככולה על בדיקת עזר חיצונית, שבוצעה על ידי הגב' חנה קפלן.

לטענת ב"כ התובע, התנהלות זאת של המומחה היא התנהלות שיטתית, אשר בוצעה על ידו גם בתיקים אחרים, כאשר הסיבות להתנהלות זאת היו על פי דברי המומחה על מנת לחסוך זמן וכי בשל העדר כלים לעשות כן.

לטעת ב"כ התובע, המומחה סמך את חוות דעתו על חוות דעתה של מומחית, אשר לא מונתה על ידי בית המשפט והוא מאמץ את חוות דעתה. הסתמכותו על חוות דעתה של הגב' קפלן, ללא שבדק את התובע בעצמו הוא פגם היורד לשורשו של עניין.

לטענת ב"כ התובע, המומחה לא בדק את התובע ומבסס את כל מסקנתו על בדיקה, אשר לא בוצעה בנוכחותו, דבר המנוגד לפסיקה.

התובע הפנה להחלטת כבוד סג"נ השופט יחזקאל הראל בתיק 5629-04-10 (להלן: "החלטת השופט הראל") שם קבע ביהמ"ש כי הסתמכותו של פרופ' וינברגר על ממצאי בדיקתה של הגב' חנה קפלן מבלי שביצע בדיקות עצמאיות משלו שבאמצעותן יוכל לבדוק את ממצאי בדיקתה, מהווה אי הפעלת מסננת ושיקול דעת עצמי, המחייבת מינוי מומחה רפואי נוסף, אשר יבצע בעצמו את כל הבדיקות הנדרשות.

הנתבעת הגישה תגובה לבקשה וטענה כי הבקשה הוגשה רק בשל חוסר שביעות רצונו של התובע מחוות הדעת. לטענת הנתבעת, בהתאם לחוות דעתו של המומחה נקבע, כי לתובע לא נותרה נכות בתחום העיניים בגין התאונה מושא התביעה. לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה שלח התובע למומחה שאלות הבהרה והן נענו על ידי המומחה.

לטענת הנתבעת לאחר שהוגשו תחשיבי נזק בתיק והתובע הודיע כי הוא אינו מקבל את הצעת הפשרה נקבע התיק להגשת ראיות, אלו הוגשו, והתיק נקבע לקדם משפט טרם דיון הוכחות. הגשת הבקשה כעת לפסילת חוות דעתו של המומחה, אשר ניתנה כבר בשנת 2011 מהווה חוסר תום לב.

לגופו של עניין טענה הנתבעת כי המומחה, פעל בהתאם לסמכויות המוקנות לו בדין ובפסיקה. לטענתה המומחה הסתמך על חומר רפואי רב שהונח בפניו. עוד טענה הנתבעת כי חוות דעתו התבססה על בדיקות העזר אשר בוצעו על ידי הגב' קפלן. לעניין זה ציינה הנתבעת כי רופאי עיניים נוהגים להפנות את הנבדקים לבדיקת אורטופטיסטית ואין בהפניה מסוג זה כל פסול.

באשר לטענת התובע, כי המומחה לא הפעיל שיקול דעת עצמאי, טענה הנתבעת כי ממצאי בדיקתו של המומחה מבוססים על מספר גורמים, לרבות ממצאי בדיקתה של הגב' קפלן. עוד ציינה הנתבעת כי מחוות דעת המומחה עולה, כי הוא בעצמו ביצע לתובע בדיקות בתחום האורטאופטיקה.

בהתייחס להחלטת השופט הראל טענה הנתבעת כי כל תיק נבחן לפי נסיבותיו. לעניין זה ציינה הנתבעת, כי בעניין שם הגב' קפלן קבעה קביעות ממשיות, לרבות קביעת אחוזי נכות, כאשר במקרה הנדון היא העבירה ממצאי בדיקות בלבד.

עוד טענה הנתבעת כי לתובע פתוחה האופציה להפנות למומחה שאלות הבהרה בנושאים מושא הבקשה או לחקור אותו בחקירה נגדית. לעניין זה הדגישה הנתבעת, כי החלטת השופט הראל ניתנה רק לאחר חקירתו הנגדית של מומחה ביהמ"ש וזאת לאחר שניתנה לו האפשרות להסביר קביעותיו בחוות הדעת.

התובע הגיש תשובה לתגובה וטען כי בשלב בו הוגשה חוות דעתו של המומחה לא היה לבא כוח התובע כל הוכחה כי המומחה לא בדק את התובע ועל כן לא ניתן היה להגיש הבקשה. הבקשה הוגשה בשלב בו הוגשה מאחר שבתיק בהרצליה ובעת נחקר המומחה על חוות דעתו ענה בצורה אשר אינה משתמעת לשני פנים כי לא בדק כלל את התובעת באותו תיק וכי סמך את חוות דעתו על בדיקתה של הגב' קפלן.

לטענת התובע הוא אינו חולק על עצם ההפניה לבדיקת עזר, שכן עיקר המחלוקת היא התבססות חוות הדעת על בדיקת עזר זו בלבד, כפי שנקבע בהחלטתו של הכבוד השופט יחזקאל הראל.

לאור האמור עותר התובע לפסילת חוות דעתו של המומחה או לחילופין למינוי מומחה נוסף בתחום העיניים.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

בשלב זה ובטרם נחקר המומחה, לא ניתן לדעת האם המקרה הנדון דומה למקרה שדן בו השופט הראל, ולכן אין מקום לקבוע כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה בשל העובדה כי בחוות דעתו הוא הסתמך על בדיקות שביצעה הגב' קפלן.

אציין כי בהתאם לטענת הנתבעת, בעניין שנדון על ידי השופט הראל קבעה הגב' קפלן את אחוזי הנכות של התובעת, בעוד שבמקרה הנדון הגב' קפלן מסרה את ממצאי בדיקותיה בלבד, דבר שיש בו כי להשפיע על ההכרעה בבקשה.